מחטיאים

מחטיאים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

הֶחטִיא [לְהַחטִיא, מַ-, יַ-]

1.промахиваться 2.вводить в грех, совращать

הֶחטִיא אֶת הַמַטָרָה

не достичь результата