מגונים

מגונים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

גוּנָה [-, מְגוּנֶה, יְגוּנֶה]

был порицаем; его осудили

————————

מגונים

мн. ч. м. р. /

מְגוּנֶה

неприличный, непристойный

מַעֲשֶׂה מְגוּנֶה ז'

развратное действие