מטיל

מטיל

ед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

הֵטִיל [לְהָטִיל, מֵ-, יָ-]

бросить, кидать, метать

הֵטִיל אֵימָה

наводил страх

הֵטִילָה בֵּיצָה

снесла яйцо

הֵטִיל וֶטוֹ

наложил вето

הֵטִיל מוּם (בּ-)

причинил увечье, покалечил

הֵטִיל מַטבֵּעַ

бросал монету, решал

הֵטִיל מַיִם / מֵימָיו

мочился (лит.)

הֵטִיל מַס

наложил налог

הֵטִיל סָפֵק

выразил сомнение

הֵטִיל עוֹגֶן

бросил якорь

הֵטִיל צֵל עַל

бросал тень на

הִטִיל דוֹפִי

бросить чёрное пятно, запятнать

————————

מטיל

ед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

הִטִיל [לְהַטִיל, מַ-, יַ-]

1.возлагать 2.налагать, поручать

הִטִיל חֵרֶם

отлучил, бойкотировал