מצאה

מצאה

ед.ч., ж. р., 3 л., прош. вр./

מָצָא [לִמצוֹא, מוֹצֵא, יִמצָא]

находить

מָצָא חֵן בְּעֵינֵי

понравиться (кому-то)

מָצאָה יָדוֹ

он сумел

לֹא מָצָא אֶת יָדָיו וְאֶת רַגלָיו

не мог разобраться, запутался

מָצָא לְנָכוֹן

счёл нужным

מָצָא אֶת עַצמוֹ

очутился