נביא

провидец

* * *

נביא

мн.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הֵבִיא [לְהָבִיא, מֵבִיא, יָבִיא]

1.приводить 2.приносить 3.цитировать

תָבִיא

дай (разг.)

הֵבִיא בִּברִית נִישׂוּאִין

поженил

הֵבִיא בְּחֶשבּוֹן

принял во внимание

הֵבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם

завёл детей

הֵבִיא לִדפוּס

подготовил к печати

הֵבִיא לִידֵי אַבּסוּרד

довёл до абсурда

הֵבִיא לִידֵי גמָר / סִיוּם

довёл до конца

הֵבִיא לִידִיעַת

довёл до сведения

הֵבִיא לִמנוּחַת עוֹלָמִים / לִקבוּרָה

похоронил

הֵבִיא תוֹעֶלֶת

принёс пользу