נוכחתי

נוכחתי

ед.ч., м/ж р., 1 л., прош. вр./

נוֹכַח [לְהִיווָכַח, נוֹכָח, יִיווָכַח]

удостовериться, убедиться

נוֹכַחתִי לָדַעַת שֶ-

я убедился (узнал), что