ניטלו

ניטלו

мн.ч., м/ж р., 3 л., прош. вр./

נִיטַל [לְהִינָטֵל, נִיטָל, יִינָטֵל]

был взят, отобран

נִיטלָה שַלווָתוֹ

потерял покой