נתוודה

נתוודה

мн.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הִתווַדָה [לְהִתווַדוֹת, מִתווַדֶה, יִתווַדֶה]

1.признаться (в прегрешении) 2. исповедоваться (христ.)

אֲנִי מוֹדֶה וּמִתווַדֶה

каюсь, признаю свою вину (шутл.)