צחקה

צחקה

ед.ч., ж. р., 3 л., прош. вр./

צָחַק [לִצחוֹק, צוֹחֵק, יִצחַק]

смеяться

צָחַק מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן

смеялся во весь рот (улыбка до ушей)

צוֹחֵק מִי שֶצוֹחֵק אַחֲרוֹן

хорошо смеётся тот, кто смеётся последний