בושתם

בושתם

мн.ч., м. р., 2 л., прош. вр./

בּוֹש [לֵבוֹש, בּוֹש, יֵבוֹש] (בּ-)

стыдиться (лит.)

לְחַכּוֹת עַד בּוֹש

ждать не дождаться

בּוֹש וְנִכלַם

устыдился (лит.)