דוברה

* * *

דוברה

ед.ч., ж. р., 3 л., прош. вр./

דוּבַּר [-, מְדוּבָּר, יְדוּבַּר] (בְּ-, עַל)

речь идёт (о); говорено

דוּבַּר בּוֹ נִכבָּדוֹת

его хвалили