השמתן

השמתן

мн.ч., ж. р., 2 л., прош. вр./

הֵשִׂים [לְהָשִׂים, מֵ-, יָ-]

класть, ставить; делать (лит.)

הֵשִׂים עַצמוֹ

притворялся

בּלִי מֵשִׂים, מִבּלִי מֵשִׂים

ненамеренно