אוביל

אוביל

ед.ч., м/ж р., 1 л., буд. вр./

הוֹבִיל [לְהוֹבִיל, מוֹ-, יוֹ-]

1.вести, везти 2.быть лидером

הוֹבִיל אוֹתוֹ בָּאַף

водил его за нос